יום שישי, 27 בנובמבר 2009

חרדים מבחינות - אתם יודעים איך ללמוד חלק ב'

חרדים מבחינות - אתם יודעים איך ללמוד?
חלק ב'
באילו טכניקות לעשות שימוש בזמן שלומדים? האם ללמוד לבד או בקבוצה? האמת היא שלכל אחד מתאימה טכניקת לימוד אחרת. לחלק מאיתנו מספיק לקרוא את החומר פעם או פעמיים כדי לזכור את כולו. עם זאת, לא כולם ניחנו בזיכרון פנומנאלי. תלמידים רבים משתמשים בשיטת הסיכום כדי ללמוד כמויות גדולות של חומר. תלמידים שעבורם שיטה זו עובדת לומדים מהכתיבה עצמה ומתהליך עיבוד החומר שבה בעקבותיה. שיטות אחרות כוללות המצאת ראשי תיבות, חרוזים או מקצבים שונים על מנת לזכור מילות מפתח. יצירת טבלאות, תרשימים וציורים כדי לזכור את החומר מהווים אף הם שיטת לימוד יעילה ביותר. אנו מוצאים את השיטות המתאימות לנו בעזרת ניסוי וטעייה. עבור מי שלא מצא עדיין את שיטת הלימוד שעובדת בשבילו חשוב להיעזר במומחה בתחום אסטרטגיות הלמידה. הכוונה איננה לקחת כמה שיעורים פרטיים לקראת הבחינה, אלא להיעזר באיש-מקצוע על מנת למצוא את השיטות היעילות להתכונן לבחינה, שיטות בהן ניתן לעשות שימוש בכל אחד מהמקצועות הנלמדים.
הדבר החשוב ביותר שכדאי לזכור כשלומדים לבחינה הוא להיות אקטיבי בתהליך הלמידה. לא רק לקרוא את החומר ולקוות שנזכור אותו במהלך הבחינה, אלא כל הזמן לשאול את עצמינו שאלות לגבי חומר הלימוד ולענות עליהן בעל פה או בכתב. בנוסף חשוב לראות כיצד נראו בחינות דומות משנים עברו. פרסומים של בחינות בגרות הכוללים פתרונות ניתן למצוא באתרי אינטרנט שונים ובספרי המיקוד היוצאים לאור לקראת הבחינה. לאחר שפתרנו מספר בחינות בעצמינו (וכמובן השווינו לתשובות על מנת לראות היכן טעינו כדי לא לחזור על אותה טעות פעמיים) אנחנו מתורגלים בפתרון של בחינה. אנחנו מכירים את המבנה שלה, את סוג השאלות, את אופן החשיבה שהבחינה דורשת מאיתנו ואת הדרך הנכונה להציג את התשובות.
כעת הבחינה האמיתית, זו שחששנו ממנה כל-כך נראית מאיימת הרבה פחות. אנחנו לא רק חושבים שאנחנו יודעים את החומר, אלא אנחנו בטוחים שאנחנו שולטים בו. אנחנו לא רק יודעים על מה מדובר, אלא יש לנו טכניקה ברורה כיצד לגשת לשאלות ולפתור אותן בצורה הטובה ביותר. הרי התנסינו בכך מספר רב של פעמים, לא רק באופן תיאורטי אלא בפועל, באופן פרקטי תוך כדי תרגול ולמידה מטעויות. מה שקורה עכשיו הוא שרמת העוררות הגבוהה שלנו במהלך הבחינה לא יוצרת חרדה, אלא בדיוק להיפך. זוהי סיטואציה מוכרת, והמתח הבריא ממריץ אותנו וגורם לנו לבצע את המשימה במהירות, בדייקנות ועל הצד הטוב ביותר.
חשוב לזכור שלחץ הוא ביטוי לכך שאנחנו לא מאמינים שיש ברשותנו את המשאבים המתאימים על מנת להתמודד עם המצב בו אנו נמצאים, ובכל הנוגע לבחינות, הביטוי הקיצוני שלו הוא תופעות שונות הקשורות לחרדת בחינות. הלחץ מתגבר עקב הציפיות הגבוהות שלנו מעצמינו וציפיות החברה (הורים, מורים, חברים) מאיתנו, בעיקר לאור העובדה שאנו חיים בחברה כל-כך תחרותית. במקום להתמקד בגורמי הלחץ האלה ובדרכים להתמודד עימם, עלינו להתמקד דווקא בנו ובתחושת המסוגלות שלנו. עלינו לקחת פיקוד על הבחינה ולהחזיר את השליטה לידיים שלנו על כל המשתמע מכך. כדי להפחית לחצים, עלינו להקטין עד כמה שניתן את גורם אי הודאות, והדבר אפשרי רק באמצעות למידה יעילה וממוקדת מטרה, שימוש באסטרטגיות המותאמות לסגנון הלמידה האישי ותרגול. הרבה מאוד תרגול. אי אפשר אחרת.
·         במקרים מסוימים יש להיוועץ גם ברופא או באיש טיפול מתחום בריאות הנפש
כנסו לאתר האינטרנט: http://www.levenko.co.il/


3 תגובות:

  1. למען האמת אני בעצמי כל פעם לפני הבחינה מנסה את כל השיטות האפשריות, לומד 14 שעות ביום, מתרגל את כל החומר עד שאני יודע אותו על בוריו, אבל בבחינה אני תמיד נופל על טעויות טפשיות, השאלות נראות לי יותר מסובכות ממה שהן ואני בקושי עובר את המבחן למרות שאני יודע את החומר יותר טוב מרוב האנשים בכיתה- למה זה? אני פשוט לא מבין...

    השבמחק
  2. המאמר מרתק. ישר כוח!

    השבמחק
  3. אני זוכרת את החרדה הראשונה שלי לפני מבחן קבלה חשוב,
    הלוואי ומישהו היה מדבר איתי על זה לפני, היה משנה לי את כל התמונה.
    הדור הצעיר חייב להבין את זה לפני שיהיה מאחור מידי,
    זה ביידים שלנו, לא מאוחר מידי

    השבמחק

ט"ו בשבט הגיע וגם התעודה! שיחה אחרי התעודה

ט"ו בשבט הגיע ואיתו גם התעודה! כיצד תיראה שיחה אחרי התעודה? התעודה היא הערכה מסכמת של חצי שנה או אפילו שנה של עבודה, השקעה ומאמץ...